כיצד הפכה אגדאם האזרבייג’נית מהירושימה של הקווקז לעיר פורחת

למרבה הצער, תהליך השיקום של אגדאם ארוך ואיטי, בעיקר בגלל המוקשים שארמניה טמנה ונטשה ברחבי האזור. זו הסיבה ששלוש שנים לאחר השחרור, חלק גדול מהעיר עדיין הרוס.

היועץ המיוחד של נשיא אזרבייג’ן, היקמט חג’ייב, קרא באזני המשתתפים בכנס את המסר של נשיא אזרבייג’ן אילהם אלייב:

“אזרבייג’ן מדורגת בין המדינות בהן נמצאת הכמות הגדולה ביותר של מוקשים ותחמושת שלא פוצצו, בגלל המדיניות המכוונת שנקטה ארמניה. בעקבות התוקפנות הארמנית בת שלושים השנה, יותר ממיליון אזרבייג’נים גורשו מאדמות מולדתם בטיהור אתני. הערים והכפרים שלנו הושמדו עד היסוד והמורשת ההיסטורית, התרבותית והדתית של עמנו הושמדה בזדון”.

הוא הוסיף: “על פי הערכות ראשוניות, ארמניה לא עצרה שם וטמנה יותר מ-1.5 מיליון מוקשים באדמותינו במשך כל שנות הכיבוש. מאז הסתיימה מלחמת קרבאך השנייה, 302 אזרחים אזרבייג’נים נפלו קורבן לפיצוצי המוקשים, מתוכם 57 מתו ו-245 נפצעו באורח קשה. בסך הכל, מאז שהחלה ארמניה את המתקפה הצבאית שלה נגד אזרבייג’ן, כמעט 3,400 מאזרחינו סבלו ממוקשים, ו-587 איבדו את חייהם. 358 מבין קורבנות המוקשים היו ילדים ו-30 נשים. ארמניה טמנה מוקשים לאורך הכבישים, בבתי קברות ומתקנים אזרחיים אחרים, וכך תרמה למותם היומיומי של תושבי המקום. איום המוקשים שעומד בפני אזרבייג’ן דומה לאיום של נשק להשמדה המונית”.

על פי חג’ייב, “בזמן שאנחנו מדברים, כל התשתית שנהרסה בזמן הכיבוש נבנית מחדש, ערים וכפרים נבנים בחבל קרבאך שהוכרז כאזור אנרגיה ירוקה. אך למרבה הצער, ארמניה המשיכה להטמין מוקשים בשטחה של אזרבייג’ן גם לאחר סיום הסכסוך, באמצעות כביש לאצ’ין. למעלה מ-2,700 מוקשים נגד אדם שיוצרו בארמניה בשנת 2021 התגלו בשטחנו. הזיהום המוני של אדמותינו במוקשים מסכן קשות את חייהם ורווחתם של בני עמנו, ומעכב את מימוש זכותם של העקורים לשוב לבתיהם לאחר שנים כה רבות. פינוי הומניטרי של המוקשים נמצא בראש סדר העדיפויות של אזרבייג’ן”.