האייתולות הם הפרעונים של ימינו

המיעוט האזרבייג’ני מהווה כ-40% מהאוכלוסייה האיראנית ונחשב לאחת מקבוצות האוכלוסייה הגדולות ביותר במדינה. עם זאת, מאז עליית האייתולות לשלטון, הם דוכאו באכזריות, נאסר עליהם לדבר בשפת אימם במוסדות החינוך ובמקומות העבודה שלהם; אגם אורמיה, מקור החיים של תושבי מזרח אזרבייג’ן, נוקז, ובכך גזר המשטר חיי עוני על תושבי האזור. שמות הנהרות והעיירות שונו לשמות פרסיים, ואפילו לילדיהם אין תושבי האזור רשאים לתת שמות אזרבייג’נים. כך הם חיים בעבדות נרצעת כבר יותר מארבעים שנה. כשהם יוצאים מדי פעם להפגנות נגד פרובוקציות מרושעות של השלטון, הן מדוכאות באכזריות.

מזרח אזרבייג’ן היא אחד ממרכזי התעשייה המפותחים ביותר של איראן. היא גובלת באזרבייג’ן, ארמניה, מחוז מערב אזרבייג’ן שתושביו אזרבייג’נים וכורדים, וכן מחוזות ארדבלי וזנג’אן.

כאשר הוקמה מדינת אזרבייג’ן לאחר פירוק ברית המועצות, היא לא פיתחה יחסי שכנות טובים עם שכנתה הפרסית, למרות שרוב המוסלמים בשתיהן הם שיעים. הסיבה לכך היא שמההתחלה איימה איראן על ממשלת אזרבייג’ן ותמכה באויבתה המושבעת, ארמניה – למרות שזו נוצרית. במהלך שתי המלחמות על חבל קרבאך סייעה איראן לארמניה ועשתה ככל יכולתה להביא לתבוסה אזרבייג’נית. לאחר ניצחון אזרבייג’ן במלחמת קרבאך השנייה, קיימו האיראנים תרגילים צבאיים לאורך גבולם עם אזרבייג’ן. במקביל, מעבירים האיראנים קבוצות אתניות בדלניות לאזור קרבאך במטרה להחליש את אזרבייג’ן. איראן גם חוסמת את שיפוץ הכביש המחבר בין הרפובליקה האוטונומית של נחצ’יבאן לאזרבייג’ן.

ומאז שאזרבייג’ן פתחה את השגרירות שלה בתל אביב, הלכו וגברו האיומים האיראניים. המשטר האיראני תמך בהתקפה על שגרירות אזרבייג’ן בטהרן ב-27 בינואר השנה, שבה נהרג מאבטח מצוות השגרירות. לא מכבר היה חבר הפרלמנט האזרבייג’ני פאזיל מוסטפה מטרה לניסיון התנקשות אחרי שמתח ביקורת על איראן. רשתות ריגול איראניות נחשפו באזרבייג’ן ובוצעו שם מעצרים רבים. במקביל מפיקים משמרות המהפכה האיראנים סרטוני אנימציה שמאיימים לחסל את מדינת אזרבייג’ן.