למה חשוב שהישראלים ידעו כי ארמניה איננה ידידותית למדינתם

הדו”ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית על מצב חופש הדת ברחבי העולם קובע כי הארמנים יצאו באופן שיטתי בהתקפות אנטישמיות נגד יהודים וישראלים לפני מלחמת קרבאך השנייה, במהלכה, ומאז סיומה, כשהם מאשימים אותם בתבוסה האדירה שלהם, במקום לקחת אחריות על מעשיהם.

במילים אחרות, במקום לנסות למצוא דרכים לשלום עם אזרבייג’ן, הארמנים העדיפו להאשים את היהודים בצרותיהם. כפי שניסח זאת דו”ח מחלקת המדינה: “לדברי משקיפים, השמצות אנטישמיות שוב פורסמו ברשתות החברתיות, בחלק מהמקרים בצירוף קריקטורות המתארות יהודים בצורה פוגענית. השימוש בהשמצות פוגעניות היה נפוץ במיוחד בפוסטים אנונימיים בפייסבוק נגד מנהלה היהודי של קרן בינלאומית”.

לפי הדו”ח, “במהלך הלחימה האינטנסיבית בסתיו (2020 – ר.א.), גדל מספר הפוסטים האנטישמיים, לדברי בני הקהילה היהודית ומשקיפים אחרים. בני הקהילה היהודית גם דיווחו על הערות אנטישמיות שהופנו כלפיהם בתחבורה הציבורית. הכתובות בעברית ובארמנית על האנדרטה לזכר השואה בבירת ארמניה יירבאן הושחתו פעמיים, תחילה עם צבע, ב-14 באוקטובר, 2020, ופעם נוספת ב-22 באוקטובר, כאשר עצים הוצתו סביב אנדרטת הארד והאש גרמה להכתמתה. בני הקהילה היהודית תיקנו את הנזק”.

גם אני קיבלתי הרבה הודעות מעליבות אנטישמיות ומיזוגיניות מארמנים אנונימיים ברשתות החברתיות  בתקופת מלחמת קרבאך השנייה, ולא הייתי העיתונאית היהודייה היחידה שחוותה זאת. בקבוצה בשם “הארמנים של ירושלים” בפייסבוק, ציין משתתף ארמני שיהודים אזרבייג’נים הפגינו סולידריות עם אזרבייג’ן, ובתגובה הכריז משתתף ארמני אחר: “יהודים ואזרבייג’נים הם אותו חרא”. משתתף נוסף כינה את בני שני העמים “שקיות חלאה”. אחר האשים את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בכך שהוא אנטי-נוצרי וסוגד לעגל הזהב, בגלל תמיכתו באזרבייג’ן.

ההסתה האנטישמית לא הגיעה לסיומה גם היום, למרות הדיבורים על פיוס בין טורקיה, אזרבייג’ן וארמניה. לא מכבר שלח לי מבקר ארמני של הכתבות שלי הודעה בלינקדין בה תקף אותי וכינה אותי “חלאה ציונית”. לדבריו, “ישראל אינה מעריכה חיי אדם ומטפחת סביבה של עליונות יהודית. נפילת ישראל לא יכולה להתרחש מוקדם מדי. ישראל היא יצואנית הטרור הגדולה בעולם. תתביישי, את והחלאות הציוניות שאת מייצגת”.

אותה הודעה נשלחה אלי לאחר שהיועץ לראש המטה הכללי של צבא ארמניה, ולדימיר פוגוסיאן, השווה את ישראל לגרמניה הנאצית ואיים: “לא נסלח לאף אחד, ולא נשכח ידיו של מי מוכתמות בדם ארמני. יבוא היום וננקום. ישראל, טורקיה, ומדינות אחרות בנו את צבא אזרבייג’ן. אך מה השיגו בכך? אנחנו ננצח! אין ספק בכך.”

פרן סידמן דיווחה ב”ג’ואיש ווייס” הניו יורקי כי “מנתונים שפרסם מרכז המחקר פְּיוּ עולה כי ארמניה היא הפחות סובלנית כלפי יהודים מבין 18 מדינות מרכז ומזרח אירופה. 32% מהנשאלים הארמנים בסקר אמרו שלא יקבלו יהודים כאזרחים במדינתם”. לפי מדד האנטישמיות של הליגה נגד השמצה, ארמניה היא הרוויה ביותר באנטישמיות מבין הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, כאשר 58% מאוכלוסייתה חולקים רגשות אנטישמיים.

בהתחשב בכל אלה, ראוי שאלתרמן יתעורר ויבין שההנהגה הארמנית איננה ידידתם של מדינת ישראל והעם היהודי. פה ושם תמצא אולי אמנים ארמנים בודדים בירושלים המתייחסים בידידות אל לקוחותיהם הישראלים ומוכרים להם כלי קרמיקה ומזכרות אחרות בעיר העתיקה, אך אין פירוש הדבר שמנהיגי ארמניה ורבים מתושביה רואים את ישראל והיהודים באור חיובי. עדיף לכן שאלתרמן יתמוך בבעלת הברית הנאמנה של ישראל, אזרבייג’ן, ולא יאשים את נשיא טורקיה בכל שרטון שיצוץ בדרכן של שיחות הפיוס בין אזרבייג’ן, ארמניה וטורקיה כשאלה יחלו.